איתור GPS הוא מכשיר המשתמש במערכת המיקום הגלובלית (GPS) כדי לקבל מידע על מיקום. עקרון העבודה שלו הוא כדלקמן:
1. קליטת אותות לווין: לאיתור ה-GPS יש מקלט-מובנה שמקבל אותות מלווייני GPS בשמים. במיקום שבו היעד גלוי, ניתן לקבל אותות משלושה לווייני GPS או יותר לפחות.
2. פענוח אותות: על ידי קבלה בו זמנית של אותות מיקום מלוויינים שונים, איתור ה-GPS יכול לחשב את המרחק בינו לבין כל לוויין. מידע מרחק זה נקרא "פסאודוטווח", שהוא השהיית הזמן בין המקלט ללוויין.
3. חישוב מיקום: באמצעות מידע פסאודו-טווח שהתקבל והמיקומים הידועים של הלוויינים, איתור ה-GPS יכול לבצע טריאנגולציה ולחשב את מיקומו בעצמו. על ידי עיבוד נתונים ממספר לוויינים ושימוש באלגוריתמים מדויקים, ניתן לקבל מידע מיקום מדויק יותר.
4. תיקון שגיאות: במהלך תהליך חישוב המיקום, איתור ה-GPS מתקן גם שגיאות מסוימות כדי לשפר את דיוק המיקום. לדוגמה, הוא לוקח בחשבון גורמים כמו עיכובים אטמוספריים, שגיאות שעון לוויינים ואפקטים מרובי-נתיבים, ומבצע תיקונים מתאימים.
5. פלט מיקום: בהתבסס על מידע המיקום המחושב, מאתר ה-GPS יכול להפיק את התוצאות בפורמטים שונים, כגון קואורדינטות קווי רוחב ואורך, תצוגת מפה או הנחיית ניווט.
ראוי לציין כי מאתר GPS צריך לקבל אותות משלושה לוויינים לפחות כדי לבצע חישובי מיקום, וקבלת אותות מלוויינים נוספים תשפר את הדיוק והדיוק של המיקום. יתרה מזאת, מאתרי GPS צריכים לפעול בשמים פתוחים ובהירים, שכן מכשולים כגון בניינים ועצים עלולים להשפיע על קליטת האותות ולהפחית את דיוק המיקום.